רכוש ואיזון משאבים · המדריך המרכזי
חלוקת רכוש ואיזון משאבים בגירושין - מה באמת מתחלק ואיך
מדריך מקיף לחלוקת רכוש ואיזון משאבים בין בני זוג נשואים בגירושין: מה נכלל באיזון ומה מוחרג ממנו, דירת המגורים, פנסיה וזכויות סוציאליות, עסקים ומניות, חובות, וחשש מהברחת נכסים.
המדריך בקצרה
- 01קודם כול: מה בכלל "מתחלק"?4 פרקים
- 02מה נשאר בחוץ, ומה עדיין דורש בדיקה?4 פרקים
- 03הבית: למה הוא דורש בדיקה נפרדת?5 פרקים
- 04מתי בעצם "נגמרת" הצבירה המשותפת?4 פרקים
- 05פנסיה, קרן השתלמות, פיצויים וזכויות סוציאליות5 פרקים
- 06עסק, חברה ופער בכושר השתכרות5 פרקים
- 07מה קורה כשיש חשש שכסף או רכוש נעלמים?4 פרקים
- 08איך מגיעים בסוף לאיזון?5 פרקים
כשזוגיות מגיעה לנקודת פרידה, השאלות הראשונות שעולות הן כמעט תמיד קונקרטיות מאוד: על שם מי רשומה הדירה. בחשבון הבנק של מי נמצא הכסף. מי הרוויח יותר במהלך השנים. מי הביא איזה נכס עוד לפני שהתחתנתם.
אלה שאלות טבעיות - וגם מטעות, אם חושבים שהן בעצמן עונות על מה שיקרה לרכוש. המשפט הישראלי לא מסתכל על אף אחת מהעובדות האלה בפני עצמה. הוא מסתכל על תמונה רחבה יותר: מה הצטבר במהלך הנישואין, מה מקורו לפני הנישואין או הגיע במתנה או בירושה, באיזה מועד בודקים את התמונה הזו, ואיך בסוף ממירים אותה למספר.
המדריך הזה לא מבטיח תוצאה, ולא נועד להחליף ייעוץ פרטני. מטרתו לתת לכם מסגרת ברורה להבין על מה בכלל שואלים - כדי שכשתגיעו לשיחה עם עורך דין, תדעו אילו שאלות רלוונטיות למצב שלכם.
קודם כול: מה בכלל "מתחלק"?
נישואין לא יוצרים בעלות משותפת אוטומטית
עצם הנישואין, כשלעצמו, לא הופך רכוש של אחד מבני הזוג לרכוש של שניהם, ולא מטיל על מי מהם אחריות לחובות של השני. זו נקודת המוצא שכדאי לזכור לאורך כל המדריך: הבעלות הפורמלית על נכס והשאלה אם שוויו ייכלל באיזון הן שתי שאלות נפרדות.
"איזון משאבים" הוא לא "לחתוך כל דבר לשניים"
כשמדברים על חלוקת רכוש בגירושין, הכוונה בדרך כלל היא למנגנון שנקרא איזון משאבים: בסיום הנישואין משווים את שווי כלל נכסי שני בני הזוג, ואם יש פער - מי שנכסיו שווים יותר משלים לשני מחצית ההפרש. זה לא אומר שכל נכס בודד מתחלק פיזית; ההשלמה יכולה להיעשות בכסף, בנכס אחר, או בכל דרך שהצדדים - או בית המשפט, אם אין הסכמה - יקבעו.
קודם כול: האם יש הסכם ממון שמשנה את התמונה?
לפני שבודקים מה אומר החוק כברירת מחדל, השאלה הראשונה שצריך לשאול היא אם קיים הסכם ממון תקף. הסכם כזה יכול לשנות לחלוטין את התוצאה, גם ביחס לנכס ספציפי בלבד. נושא ההסכמים עצמו רחב ומורכב, ומקבל התייחסות נפרדת במקום אחר באתר - כאן חשוב רק לזכור לבדוק את זה קודם לכל השאר.
למי המדריך הזה מיועד
המדריך עוסק בבני זוג נשואים, שעליהם חל חוק יחסי ממון בין בני זוג. בני זוג ידועים בציבור נמצאים במסגרת משפטית שונה לחלוטין, שנשענת בעיקר על הלכה פסוקה ולא על הסדר איזון משאבים סטטוטורי - עבורם קיים מדריך נפרד באתר.
בנוסף, מי שנישא לפני 1.1.1974 אינו כפוף להסדר איזון המשאבים הסטטוטורי המתואר כאן - מדובר בקבוצה מצומצמת, וכל מי שרלוונטי לו הדבר מומלץ שיברר זאת פרטנית.
מה נשאר בחוץ, ומה עדיין דורש בדיקה?
נכסים שהיו לכם לפני הנישואין, מתנות וירושות
באופן עקרוני, נכסים שהיו לבן הזוג עוד לפני הנישואין, וכן נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין, אינם נכנסים לאיזון המשאבים. זו אחת הנקודות שמפתיעות הכי הרבה אנשים: לא כל מה שנצבר "תחת קורת גג אחת" נחשב משותף מבחינה משפטית.
זכויות שאי אפשר להעביר, והסכמות בכתב
לצד זה, גם זכויות שמעצם טבען אינן ניתנות להעברה (כמו גמלאות מסוימות מהביטוח הלאומי, או פיצוי על נזק גוף) אינן נכללות באיזון. ובני זוג יכולים גם להסכים ביניהם, בכתב, שערך נכס מסוים לא יאוזן - גם אם אין ביניהם הסכם ממון מלא.
רישום על שם אחד מכם לא בהכרח סוגר את השאלה
חשוב להבין נכון את התפקיד של הרישום: העובדה שנכס רשום, מוחזק, או נמצא בבעלותו הפורמלית של בן זוג אחד - אינה, כשלעצמה, מספיקה כדי להוכיח שהנכס אכן שייך לקטגוריית הנכסים שאינם נכללים באיזון. במילים אחרות: רישום על שם אחד אינו פוטר אוטומטית את הנכס מבדיקה, אבל הוא גם לא הופך אותו אוטומטית לנכס משותף. מדובר בכלל שמשפיע על נטל ההוכחה, לא בכלל שקובע בעלות.
נכס שמוחרג מאיזון - האם בכך מסתיימת הבדיקה?
כאן נדרשת זהירות מיוחדת, ולכן נדייק: העובדה שנכס נכנס לאחת הקטגוריות שאינן נכללות באיזון המשאבים (כי היה לפני הנישואין, התקבל במתנה או בירושה) עונה על שאלה אחת בלבד - האם שוויו נכלל במנגנון הסטטוטורי של איזון המשאבים. זו לא בהכרח סוף הסיפור.
לצד המנגנון הסטטוטורי הזה, קיימת בפסיקה הישראלית גישה נפרדת ועצמאית, שלפיה בנסיבות מסוימות עשויה לעמוד לבן זוג טענה משפטית שונה לגבי נכס כזה, מכוח התנהלות בפועל של בני הזוג ביחס אליו - טענה שאינה חלק ממנגנון האיזון הסטטוטורי עצמו, אלא עילה נפרדת בפני עצמה. חשוב להדגיש: זו אינה דרך "להחזיר" את הנכס לתוך מנגנון האיזון הרגיל, אלא מסלול משפטי אחר, עם מבחנים והיגיון משלו.
מכיוון שמדובר בתחום שנשען במידה רבה על נסיבות עובדתיות ופסיקה ספציפית, המדריך הזה נמנע במכוון מלנקוב בכללים מדויקים, בפסיקה קונקרטית, או בנוסחאות (למשל לגבי משך הנישואין, תשלומי משכנתה, שיפוצים, או מגורים בפועל). מי שסבור שהמצב שלו עשוי להעלות שאלה כזו - ביחס לדירה או לכל נכס אחר - מומלץ שיבחן זאת עם עורך דין, על בסיס העובדות הספציפיות שלו.
הבית: למה הוא דורש בדיקה נפרדת?
שאלה א׳: מי הבעלים הרשום של הדירה היום?
דירת המגורים היא, במובנים רבים, השאלה הכי טעונה בכל התהליך - ולכן היא מקבלת כאן מקום משלה. כדי להבין נכון מה קורה עם הבית, כדאי להפריד בין ארבע שאלות שונות לגמרי, שקל לבלבל ביניהן.
שאלה א׳ היא שאלת עובדה טכנית - מי רשום בטאבו, או מי הצד להסכם עם המוכר או עם הבנק. חשוב אבל, כפי שראינו בשער הקודם, לא מכריע בפני עצמו.
שאלה ב׳: האם שווי הדירה בכלל נכנס לאיזון המשאבים?
כאן חלים אותם עקרונות שנסקרו בשער הקודם: אם הדירה נרכשה במהלך הנישואין ומכספים משותפים, שוויה, ככלל, נכלל באיזון. אם היא הייתה בבעלות אחד מבני הזוג עוד לפני הנישואין, או התקבלה במתנה או בירושה - היא, ככלל, מוחרגת מהאיזון הסטטוטורי.
שאלה ג׳: האם עשויה לעמוד טענת שיתוף ספציפי גם בדירה שמוחרגת?
גם כאן חוזרים לעיקרון שהוצג בשער הקודם: גם דירה שמוחרגת מהאיזון הסטטוטורי עשויה, בנסיבות מסוימות, להעלות שאלה נפרדת של טענה מכוח התנהלות בפועל. זו לרוב הדוגמה הנפוצה ביותר שבה השאלה הזו עולה בכלל - אבל בדיוק בגלל זה, חשוב להדגיש שוב: אין כאן כלל אצבע, אין רף ראייתי מוגדר, ואין נוסחה. מדובר בבדיקה עובדתית ומשפטית פרטנית, שדורשת ליווי מקצועי.
שאלה ד׳: והדירה כבר רשומה על שם שניכם - מה זה משנה?
כשדירה רשומה בבעלות משותפת (בין אם מלכתחילה, ובין אם כתוצאה מאיזון או מטענת שיתוף), עולה שאלה נפרדת לגמרי: איך בפועל מפרקים את השיתוף בנכס הספציפי הזה - למשל באמצעות מכירה. זהו הליך שמוסדר בעיקר בדיני המקרקעין, ולא בחוק יחסי ממון עצמו, ומדריך הגירושין הכללי באתר עוסק במנגנון הזה ובשיקולים המעשיים סביב מכירת הדירה בהרחבה רבה יותר.
הגנה על מדור הילדים
נקודה מעשית חשובה: כשמדובר בדירה המשמשת למגורי ילדים קטינים ובן הזוג המחזיק בהם, בית המשפט רשאי לעכב את ביצוע מכירתה עד שיימצא לילדים ולהורה המחזיק בהם הסדר מגורים חלופי מתאים - ולו זמני. זו לא רק שיקול דעת כללי, אלא הסדר שעוגן במפורש בחוק.
מתי בעצם "נגמרת" הצבירה המשותפת?
אין הגדרה אחת וברורה בחוק
שאלה שחוזרת כמעט בכל תהליך פרידה היא: מאיזה מועד מפסיקים לספור את מה שנצבר יחד? זו שאלה חשובה, אבל התשובה לה פחות פשוטה משנדמה - החוק עצמו לא מגדיר מועד כזה במפורש. המושג המוכר כ"מועד הקרע" הוא בעיקרו פרי פסיקה, לא הגדרה סטטוטורית.
למה זה בכלל משנה
המועד הרלוונטי יכול להשפיע הן על אילו נכסים בכלל נכללים בתמונה, והן על איך משערכים אותם. זו הסיבה שהנושא מקבל מקום נפרד במדריך, למרות שאין לגביו כלל מכני אחד.
חשוב לדייק: עזיבת אחד מבני הזוג את הדירה המשותפת אינה, כשלעצמה, בהכרח המועד הקובע מבחינה משפטית. קביעת המועד הרלוונטי עשויה להצריך בחינה של מכלול הנסיבות של המקרה הספציפי, ולא הסתמכות על אינדיקציה טכנית בודדת.
מסלול מזורז: לבקש איזון עוד לפני סיום הנישואין רשמית
החוק כן נותן מענה סטטוטורי ברור לשאלה "מתי אפשר כבר לבקש איזון", גם אם לא לשאלה "מהו מועד הקרע" באופן כללי: ניתן לבקש הקדמה של הזכות לאיזון משאבים עוד לפני שהנישואין הסתיימו רשמית, אם חלפה שנה מאז שהוגש הליך גירושין או תביעת רכוש מסוימת, או אם קיים קרע בין בני הזוג, או שהם חיים בנפרד - גם אם תחת קורת גג אחת - במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך שנה. כלומר: גם המשך מגורים משותפים בבית אחד אינו שולל אוטומטית את האפשרות לטעון לקיומו של קרע.
חשוב לדייק: אלה תנאי סף לבקשה, לא ערובה אוטומטית לתוצאה. בנסיבות מסוימות - למשל כשקיים חשש ממשי לאלימות במשפחה - החוק מאפשר גם קיצור של פרקי הזמן האלה. מנגד, בית המשפט רשאי לעכב את מתן הסעד או להתנות אותו בתנאים, אם מתברר שהבקשה עצמה אינה מוגשת בתום לב. במילים אחרות: זהו מסלול אמיתי וזמין, אבל לא בלתי מוגבל - ובכל מקרה כדאי לבחון את הנסיבות הספציפיות עם עורך דין לפני שפונים אליו.
מתי בית משפט יכול לקבוע מועד שווי מוקדם יותר
לבית המשפט יש גם סמכות, בנסיבות מיוחדות ולאחר סיום הנישואין, לקבוע שהשווי ייבדק למועד מוקדם יותר מהמועד הרגיל - סמכות שמופעלת לפי הנסיבות הספציפיות של כל מקרה, ולא כברירת מחדל אוטומטית.
פנסיה, קרן השתלמות, פיצויים וזכויות סוציאליות
כן, זה חלק מהתמונה
זכויות פנסיה עתידיות, פיצויי פיטורים, קרנות השתלמות, וקופות תגמולים וחיסכון - כולן נחשבות, במפורש, חלק מ"כלל נכסי בני הזוג" לצורך איזון משאבים. זו לא הנחה פרשנית, אלא הגדרה מפורשת בחוק.
אבל זה לא אוטומטית חצי-חצי מכל שקל
עם זאת, חשוב לא לפשט יתר על המידה: העובדה שזכויות אלה נכללות בעיקרון בתמונה הכוללת לא אומרת שכל רכיב מתחלק מכנית לשניים, ללא קשר למועד הצבירה או לנסיבות. כמו כל נכס אחר, השווי הרלוונטי נבחן במסגרת התמונה הכוללת של איזון המשאבים - ולא בנפרד ממנה.
איך בפועל מעבירים חלק מהפנסיה
יש הבדל בין השאלה אם זכות פנסיונית נכללת באיזון, לבין השאלה איך בפועל מבצעים את ההעברה בין קופת הגמל של בן הזוג האחד לחשבון על שם בן הזוג השני. לשם כך קיים חוק נפרד - חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו. החוק אינו מחליף את ההכרעה הרכושית בין בני הזוג; הוא מסדיר את המנגנון שבאמצעותו ניתן ליישם, מול הגוף המשלם (הקופה, חברת הביטוח או המעסיק), את החלוקה שנקבעה בפסק הדין.
"מועד הפירוד" זה לא בהכרח "מועד הקרע"
נקודה שכדאי לדייק בה: החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני משתמש במושג "מועד הפירוד", שמוגדר כמועד שבית המשפט קובע בפסק הדין לחלוקת החיסכון הפנסיוני עצמו. זהו מושג משפטי נפרד מ"מועד הקרע" הכללי שנדון בשער הקודם, גם אם בפועל בתי המשפט עשויים לקבוע לגביו את אותו תאריך.
מה עם קרן השתלמות?
נקודה שפחות ידועה: קרנות השתלמות אמנם נכללות בהגדרה הכללית של "כלל נכסי בני הזוג", אבל מנגנון ההעברה הישירה שקבוע בחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני לא חל עליהן באופן מפורש. בפועל, הטיפול בהן נעשה במסגרת איזון המשאבים הכללי, ולא דרך אותו מנגנון ייעודי שמשמש לזכויות פנסיה.
עסק, חברה ופער בכושר השתכרות
עסק או מניות הם חלק מהתמונה הכלכלית
גם זכויות בעסק - בין אם כבעלות בעסק עצמאי ובין אם כמניות בחברה - עשויות להיכלל בתמונת האיזון הכוללת.
החברה עצמה אינה בן הזוג
במסגרת איזון המשאבים, נקודת המוצא היא בחינת הזכויות והאחזקות של בן הזוג בעסק או בחברה ושוויין, ולא התייחסות אוטומטית לכל נכס של החברה כאילו היה נכס אישי שלו.
איך קובעים את שווי העסק או המניות?
כשמדובר בעסק פרטי, קביעת שווי אינה תמיד עניין פשוט או חד-משמעי, ובמקרים המתאימים היא עשויה להצריך חוות דעת של מומחה.
לא חייבים לפצל את המניות עצמן
נקודה מעשית שחשוב להכיר: איזון שווי לא חייב להתבצע דרך העברה פיזית של מחצית המניות. החוק עצמו מאפשר שההשלמה תיעשה בעין, בכסף, או בשווה כסף - מה שאומר שבמקרים רבים בן הזוג שאינו פעיל בעסק מקבל תמורה שווה-ערך בדרך אחרת, ולא הופך לבעל מניות בחברה.
כושר השתכרות - שיקול, לא נכס בפני עצמו
נקודה שדורשת דיוק מיוחד: החוק מעניק לבית המשפט, בנסיבות מיוחדות, סמכות לסטות מחלוקה שווה - ובין השיקולים שהוא רשאי להביא בחשבון בהחלטה כזו נמנה גם פער בכושר ההשתכרות של בני הזוג. חשוב להבין את זה נכון: מדובר בשיקול שבית המשפט עשוי לשקול כשהוא מחליט אם ובאיזו מידה לסטות מחלוקה שווה של הנכסים - לא בנכס עצמאי שיש להעריך ולחלק בפני עצמו, ולא בזכות "לתבוע חלק מהעתיד הכלכלי" של בן הזוג השני.
מה קורה כשיש חשש שכסף או רכוש נעלמים?
יש כלים בחוק בדיוק בשביל זה
לפעמים, במהלך פרידה, אחד מבני הזוג חושש שנכסים "נעלמים" - כסף שמושך מחשבון משותף, נכס שמועבר, פעילות כלכלית שקשה להבין. חשוב לגשת לנושא הזה בזהירות: לא כל פעולה כלכלית שנעשית בתקופה הזו משקפת ניסיון להבריח רכוש, ולעיתים יש לה הסבר לגיטימי לחלוטין. עם זאת, החוק אכן נותן מענה למקרים שבהם קיים חשש ממשי, ובאמצעות שני כלים נפרדים.
נכס שהוצא מהתמונה בכוונה עדיין יכול להיחשב חלק מהאיזון
הכלי הראשון הוא מהותי: אם בן זוג הוציא נכס מרשותו, או התחייב להוציא אותו, מתוך כוונה לסכל את זכות בן הזוג השני לאיזון - או נתן אותו במתנה, מעבר למקובל בנסיבות העניין - בית המשפט רשאי להתייחס לנכס הזה, לצורך חישוב האיזון, כאילו הוא עדיין שייך לאותו בן זוג.
אפשר לבקש מבית המשפט צעדים לשמירה על הזכויות
הכלי השני הוא מניעתי: כשקיים חשש סביר שפעולה כזו עומדת להתבצע, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לנקוט אמצעים לשמירת הזכויות - למשל צו למתן מידע או ערובה, קביעה שפעולות מסוימות ידרשו את הסכמת שני בני הזוג, או רישום הערה מתאימה במרשם רלוונטי.
מה זה לא אומר
חשוב לזכור: קיומם של הכלים האלה בחוק לא אומר שכל העברת כספים או מכירת נכס בתקופת הפרידה מעידה על ניסיון הברחה. אם עולה חשש ממשי, הדרך הנכונה להתמודד איתו היא בדיקה פרטנית מול עורך דין - לא הנחה מוקדמת.
איך מגיעים בסוף לאיזון?
קודם מזהים מה בכלל נכנס לתמונה
אחרי שעברנו על סוגי הנכסים והזכויות השונים, אפשר עכשיו לחבר את כל זה לתמונה אחת: איך בפועל מגיעים למספר הסופי. השלב הראשון הוא לרשום את כל הנכסים, הזכויות והחובות הרלוונטיים של שני בני הזוג - כולל אלה שנדונו בשערים הקודמים - ולסנן מתוכם את מה שמוחרג מהאיזון.
אז קובעים שווי
לכל נכס שכן נכלל באיזון יש לקבוע שווי, נכון למועד הרלוונטי (כפי שנדון בשער 4).
מומחים - לפי הצורך, לא כברירת מחדל
לא בכל מקרה נדרש מומחה, אבל במקרים המתאימים, סוגי המומחים הנפוצים הם: שמאי מקרקעין - לשווי דירה או נכס נדל"ן אחר; אקטואר - לשווי זכויות פנסיה עתידיות; רואה חשבון או מעריך שווי עסקים - לשווי עסק או אחזקה בחברה. כל אחד מהם עונה על שאלה שונה, ואין צורך "לגייס את כולם" בכל תיק.
חובות יורדים מהצד של מי שהם שייכים לו
לצורך החישוב, מנכים מהשווי הכולל של כל בן זוג את החובות המיוחסים לו - למעט חובות הקשורים לנכסים שממילא מוחרגים מהאיזון. חשוב לדייק: החוק אינו יוצר קטגוריה פורמלית פשוטה של "חוב משפחתי" לעומת "חוב אישי". החובות שיש להביא בחשבון מנוכים במסגרת החישוב הקבוע בסעיף 6 לחוק, ובמקרה שבו חוב מסוים שנוי במחלוקת, ייתכן שגם נסיבותיו וזהות הצד שאליו יש לייחסו יצריכו בירור נפרד.
מחשבים את ההפרש וקובעים איך מבצעים את ההשלמה
אם לאחר ניכוי החובות מתברר ששווי הנכסים של אחד מבני הזוג גבוה משל השני, נוצרת חובת השלמה - מחצית ההפרש. ההשלמה יכולה להתבצע בעין, בכסף, או בשווה כסף. אם אין הסכמה בין הצדדים, בית המשפט הוא שיקבע, לפי הנסיבות, את הדרך והמועדים - תוך התחשבות במצב הכלכלי של כל אחד מבני הזוג ובטובת ילדיהם הקטינים.
חלוקת רכוש בגירושין לא מתחילה בשאלה "כמה מגיע לי". היא מתחילה בשאלה הרבה יותר יסודית: מה בכלל קיים.
לאורך המדריך הזה ניסינו להראות שהתשובה לשאלה הזו דורשת מיפוי - מה קיים, מאיפה זה הגיע, מתי הוא נצבר, האם הוא נכלל באיזון או מוחרג ממנו, כמה הוא שווה, אילו חובות קשורים אליו, ואיזה מועד רלוונטי לבדיקה. רק אחרי שהתמונה הזו ברורה, אפשר לשאול איך בפועל מבצעים את ההשלמה בין הצדדים - ואם קיים הסכם או נסיבות מיוחדות שמשנים את התמונה כברירת מחדל.
ככל שהתמונה הרכושית ברורה ומסודרת יותר, קל יותר להבין היכן קיימת הסכמה והיכן נמצאת המחלוקת האמיתית.
אם המצב שלכם כולל נכסים מורכבים, נכס שהתקבל לפני הנישואין או במתנה, עסק, או כל שאלה אחרת שעלתה כאן - מומלץ לבחון את הפרטים הספציפיים של המקרה שלכם עם עורך דין.
יש לכם שאלות על המצב הספציפי שלכם?
לייעוץ ראשוניקראו גם
- פרידה וגירושין - מהשלב שבו מתחילים לחשוב ועד לחיים שאחרימדריך מעשי להבנת ההחלטות המשפטיות, המשפחתיות והכלכליות שמלוות פרידה וגירושין - לפני פתיחת הליך, במהלכו וגם אחרי שהסתיים.
- ידועים בציבור והסכמי חיים משותפים - מהזוגיות עצמה ועד להסדרה המשפטיתמדריך מקיף להבנת המעמד המשפטי של ידועים בציבור - מתי הוא חל, מה קורה עם רכוש, מה חשוב לדעת על ירושה ופנסיית שארים, ולמה הסכם חיים משותפים וצוואה אינם עושים את אותה עבודה.
מקורות עיקריים (3)
- חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 - מאגר החקיקה הלאומי - הכנסת · חקיקה
- חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014 - הכנסת - שרת הקבצים · חקיקה
- חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 - מאגר החקיקה הלאומי - הכנסת · חקיקה
המידע במדריך הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי המתאים לנסיבות המקרה. הדין והנהלים עשויים להשתנות, ולכן לפני פעולה משפטית יש לבדוק את ההוראות העדכניות החלות באותו מועד.