פרידה וגירושין · המדריך המרכזי
פרידה וגירושין - מהשלב שבו מתחילים לחשוב ועד לחיים שאחרי
מדריך מעשי להבנת ההחלטות המשפטיות, המשפחתיות והכלכליות שמלוות פרידה וגירושין - לפני פתיחת הליך, במהלכו וגם אחרי שהסתיים.
פרידה אינה הליך אחד. היא רצף של החלטות שמתקבלות בתקופה שבה גם החיים עצמם משתנים - מתי לדבר, האם לפעול, מה קורה עם הילדים, איך מתנהלים עם הבית והכסף, האם אפשר להגיע להסכמה ומה עושים כשלא.
המדריך הזה נועד לעשות סדר ברצף הזה. לא לומר לכם איזו החלטה לקבל, אלא לעזור להבין אילו שאלות כדאי לשאול לפני שמקבלים החלטה שקשה להחזיר לאחור.
למי מיועד המדריך?
המדריך עוסק בעיקר בפרידה וגירושין של בני זוג נשואים. אם אתם ידועים בציבור או חיים יחד ללא נישואין, חלק מהשאלות שיעלו כאן רלוונטיות גם לכם - ילדים, בית, רכוש, חשבונות והחיים בשני בתים - אבל המסגרת המשפטית עשויה להיות שונה.
לכך מוקדש מדריך נפרד במרכז הידע, העוסק בידועים בציבור, בהסכמי ממון ובהסכמי חיים משותפים.
כשהפרידה עדיין רק מחשבה
אני חושב/ת על פרידה - האם כבר צריך לעשות משהו?
לא כל מי שחושב על פרידה החליט להתגרש. לפעמים המחשבה נמצאת שם כבר חודשים, ולפעמים היא מופיעה בעקבות אירוע אחד שמשנה את האופן שבו מסתכלים על הקשר.
בשלב הזה טבעי לחפש תשובה לשאלה הגדולה - להישאר או להיפרד. המשפט לא יכול לענות עליה, וגם לא צריך.
מה שהוא כן יכול לעשות הוא לעזור להבין את המציאות שבתוכה תתקבל ההחלטה.
לפני שמודיעים על פרידה, עוזבים את הבית, מפרידים חשבונות או פותחים בהליך, כדאי להכיר את התמונה המשפחתית והכלכלית: אילו נכסים והתחייבויות קיימים, כיצד מתנהלים הכספים בבית, מהן ההכנסות, אילו זכויות נצברו לאורך השנים ואיך נראית בפועל שגרת החיים של הילדים.
לא כדי להתכונן למלחמה. כדי לא לקבל החלטה משמעותית כשחלק מהמידע עדיין חסר.
לא כל דבר צריך לקרות היום
תקופת משבר מייצרת לעיתים תחושה שאם לא פועלים מיד - מאבדים יתרון.
לעזוב את הבית. למשוך כסף. לסגור חשבון. לשנות את ההתנהלות הכלכלית. להודיע לילדים. לפנות מיד לערכאה משפטית.
יש מצבים שבהם נדרשת פעולה מהירה, ולעיתים אפילו דחופה. אבל ברוב המקרים כדאי להבין קודם מה הפעולה משנה.
צעד שנעשה ברגע אחד יכול להשפיע אחר כך על מקום המגורים, על ההתנהלות הכלכלית, על היחסים בין ההורים ועל האפשרות להגיע להסכמות.
לפני פעולה משמעותית כדאי לשאול:
מה ייראה אחרת מחר בבוקר אם אעשה את זה היום?
ומה לגבי הילדים?
הזוגיות יכולה להסתיים. ההורות לא.
כשהבית עומד להשתנות, חשוב להבין איך נראים חיי הילדים היום - מי לוקח למסגרות, מי מחזיר, איפה מתקיימים החוגים והטיפולים, מהן שעות העבודה של ההורים, מה המרחק בין הבתים האפשריים ומה הילדים רגילים לקבל מכל אחד מהוריהם.
המידע הזה חשוב הרבה יותר מתווית כזו או אחרת.
החלטה זוגית להיפרד והחלטה הורית על האופן שבו ייראו חיי הילדים לאחר הפרידה הן שתי החלטות שונות.
האם צריך כבר עורך דין?
ייעוץ משפטי מוקדם אינו התחייבות לפתוח הליך.
לפעמים פגישה אחת בשלב הזה מסתיימת דווקא במסקנה שלא נכון לעשות כרגע שום צעד משפטי.
המטרה היא לדעת מה דורש תשומת לב עכשיו, מה יכול לחכות ואילו השלכות כדאי להכיר לפני שמשנים את המציאות הקיימת.
לפני שמדברים על פרידה
שיחה אחת יכולה לשנות בתוך דקות מציאות משפחתית שנבנתה במשך שנים.
המשפט "אני רוצה להיפרד" אולי מסיים תקופה של התלבטות אצל אחד מבני הזוג, אבל אצל האחר הוא יכול להיות תחילתה של תקופה חדשה לגמרי.
ומיד מגיעות השאלות המעשיות.
מי נשאר בבית? מה אומרים לילדים? מה עושים עם החשבון? האם אחד מאיתנו צריך לעזוב? האם צריך כבר עורך דין? האם מתחילים גישור?
לא חייבים לדעת את כל התשובות לפני השיחה. אבל כדאי לחשוב לפחות על הימים הראשונים שאחריה.
לעזוב את הבית או להישאר?
זו אחת השאלות הראשונות שעולות, והיא גם אחת השאלות שקשה לענות עליהן באמצעות כלל אחד.
עזיבת הבית אינה, כשלעצמה, תשובה לשאלת הזכויות בו. מצד שני, גם אי אפשר לומר שלעזיבה לעולם אין משמעות.
צריך לבחון את הנסיבות: למי שייך הבית וכיצד נרכש, האם יש ילדים, איך נראית השגרה שלהם, האם יש אפשרות כלכלית לקיים שני בתים, מה מצב היחסים בין בני הזוג והאם ניתן להמשיך להתגורר יחד בתקופת הביניים.
במצבים שבהם קיימים אלימות, איום או חשש ממשי לביטחון - סדר העדיפויות משתנה. בטיחות אינה עניין טקטי.
מה אומרים לילדים?
לפני השיחה עם הילדים כדאי, ככל שהנסיבות מאפשרות, לדעת לפחות מה צפוי לקרות בתקופה הקרובה.
האם אחד ההורים עוזב? איפה יגור? מה נשאר ללא שינוי? מתי הילדים יראו כל אחד מההורים?
ילדים אינם צריכים לקבל את הפרטים המשפטיים או הכלכליים של הפרידה, והם אינם צריכים לקבל רשימת טענות של הורה אחד כלפי האחר.
אפשר להסביר שהמשפחה עוברת שינוי בלי להעביר לילד את האחריות לנהל אותו.
הסכסוך הוא בין המבוגרים. הילדים חיים בתוכו, אבל הם אינם צד בו.
מה צריך לדעת לפני שמקבלים החלטות
בתקופת פרידה אנשים יודעים לעיתים המון פרטים - אבל אין להם תמונה מסודרת.
הם יודעים מה יתרת המשכנתה, אבל לא מה שווי הדירה. יודעים כמה נכנס לחשבון בכל חודש, אבל לא אילו זכויות פנסיוניות נצברו. יודעים שיש הלוואה, אבל לא תמיד על שם מי היא ומה יתרתה.
לפני שמנסים לחשב מה "מגיע" לכל אחד, כדאי לדעת מה בכלל קיים.
התמונה הכלכלית
נקודת פתיחה טובה כוללת, לפי העניין, מידע על דירות ונכסי מקרקעין, חשבונות בנק, חסכונות והשקעות, הלוואות, משכנתאות, זכויות פנסיוניות, קופות גמל וקרנות השתלמות, זכויות ממקום העבודה, כלי רכב, עסקים וחברות, מניות או אופציות, פוליסות ביטוח והתחייבויות משמעותיות.
גם ההוצאות השוטפות חשובות.
קשה לתכנן חיים בשני משקי בית בלי לדעת כמה עולה משק הבית שקיים היום.
לא צריך להפוך כל קבלה לראיה ולא צריך להתחיל לנהל חקירה פרטית. המטרה בשלב הזה היא לזהות את המרכיבים המרכזיים של המציאות הכלכלית.
ואם קיים הסכם?
אם נחתם בעבר הסכם ממון או הסכם חיים משותפים, זה אחד המסמכים שחשוב לאתר כבר בשלב הזה.
לפני שמנסים להבין כיצד עשוי להתחלק הרכוש, צריך לדעת אם בני הזוג כבר קבעו ביניהם הסדר רכושי ומה בדיוק נקבע בו.
מסמכים הם מידע, לא נשק
כדאי לשמור מסמכים שנגישים לכם כדין ויכולים לעזור להבין את המצב הכלכלי.
אבל פרידה אינה היתר לפרוץ לחשבון פרטי, להשתמש בסיסמה שאינכם מורשים להשתמש בה או לחדור למידע שאינו שלכם.
יש הבדל בין שמירת מידע משפחתי שאתם רשאים לקבל לבין ניסיון להשיג מידע בכל דרך אפשרית.
ויש גם תמונה משפחתית
אם יש ילדים, כדאי למפות גם את החיים עצמם.
ימי לימודים, חוגים, טיפולים, צרכים מיוחדים, שעות העבודה של כל הורה, עזרה של בני משפחה, הסעות, חופשות והאופן שבו ההורות התחלקה עד היום.
הפרטים האלה יהיו בהמשך חלק מהשיחה על החיים בשני בתים.
הם גם מזכירים שהמשפחה אינה רק רשימת נכסים ותביעות.
האם מי שפועל ראשון נמצא בעמדה טובה יותר?
מעט משפטים מייצרים לחץ בתקופת פרידה כמו:
"מי שמגיש ראשון מנצח."
המציאות מורכבת יותר.
בסכסוכי משפחה רבים קיים שלב מקדים של יישוב סכסוך ותקופת עיכוב הליכים, ולכן הגשת בקשה ליישוב סכסוך אינה זהה להגשת תביעה בענייני רכוש, מזונות או ילדים.
אז אין משמעות למי שפונה ראשון?
עשויה להיות משמעות לתזמון.
לאחר תקופת עיכוב ההליכים קיימת, בכפוף לתנאים שבדין, תקופה שבה מי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש את תביעותיו. אם אינו עושה זאת, או מגיש תביעה רק בחלק מן הנושאים, עשויה להיפתח האפשרות לצד האחר להגיש תביעות בנושאים שנותרו.
אבל הידיעה הזאת לבדה אינה אסטרטגיה.
צריך להבין אילו מחלוקות קיימות, האם יש עניין דחוף, מה קורה עם הילדים והרכוש, אילו הליכים כבר נפתחו ומהי המסגרת המשפטית שחלה על כל אחד מן הנושאים.
במיוחד כיום, שאלת הסמכות אינה מתאימה לכללי אצבע. בנובמבר 2025 נכנסה לתוקף הוראת שעה לשנתיים המתייחסת במפורש לסמכות בית הדין הרבני בעניין מזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושין ולצורכיהם הכלכליים של הילדים.
את הנושא הזה נפתח בפרק נפרד בהמשך המדריך.
ואם כבר קיבלתי בקשה ליישוב סכסוך?
קודם כל, להבין מה התקבל.
בקשה ליישוב סכסוך היא תחילתו של הליך מקדים. היא אינה פסק דין והיא אינה אומרת שהצד השני כבר קיבל את מה שביקש.
אבל זה כן שלב שכדאי לנצל כדי להבין את המצב, לקבל ייעוץ במידת הצורך ולהיערך להחלטות שיכולות להגיע בהמשך.
מידע תלוי מועד
ההתייחסות לסמכות בית הדין הרבני בעניין מזונות ילדים משקפת הוראת שעה שנכנסה לתוקף ב-18 בנובמבר 2025 וקבועה עד 18 בנובמבר 2027, ושכנגדה הוגשה עתירה לבג"ץ (בג"ץ 61483-12-25) - ראו הרחבה ופירוט בפרק הבא של המדריך.
כשהפרידה הופכת להליך
יישוב סכסוך ומהו"ת - מה באמת קורה בשלב הראשון?
אצל אנשים רבים המפגש הראשון עם מערכת המשפט בתקופת פרידה אינו כתב תביעה. הוא מעטפה, הודעה או הזמנה שעליה כתוב "בקשה ליישוב סכסוך".
הגשת הבקשה אינה אומרת שהוגשה כבר תביעה על הילדים, הרכוש או המזונות, והיא גם אינה אומרת שמישהו כבר קיבל הכרעה משפטית לטובתו.
זהו שלב מקדים שנועד לאפשר לצדדים לקבל מידע ולבחון אם ניתן ליישב את המחלוקת, כולה או חלקה, בלי לעבור מיד להתדיינות משפטית. ככלל, בתקופה זו לא מגישים את התביעות העיקריות, בכפוף לחריגים שנקבעו בדין.
מה קורה אחרי הגשת הבקשה?
הצדדים מוזמנים ליחידת הסיוע שליד הערכאה שבה נפתח ההליך, לפגישות מהו"ת - מידע, היכרות ותיאום.
אפשר לקיים עד ארבע פגישות. המטרה אינה לנהל משפט קטן בתוך יחידת הסיוע, אלא להבין את מאפייני הסכסוך, לקבל מידע על האפשרויות העומדות בפני המשפחה ולבחון אם יש דרך מתאימה להמשך בהסכמה.
בפגישה הראשונה הצדדים מתייצבים בעצמם, ללא עורכי הדין שלהם. בהמשך ניתן, בהתאם למסגרת ההליך, לשלב גם עורכי דין וגורמים מקצועיים נוספים. לצדדים צריכה להינתן אפשרות להתייעץ עם עורכי דינם לפני שהם מקבלים על עצמם התחייבויות משפטיות.
העובדה שעורך הדין אינו יושב לצדכם בפגישה הראשונה אינה אומרת שצריך להגיע אליה בלי להבין את המצב המשפטי שלכם.
האם מהו"ת הוא גישור?
לא בהכרח.
לפעמים פגישות המהו"ת מובילות להבנה שיש בסיס למשא ומתן או לגישור. לפעמים מתברר שהצדדים עדיין רחוקים מאוד זה מזה. ולעיתים אפשר להגיע להסכמה רק בנושא מסוים ולהשאיר נושאים אחרים להמשך.
אין צורך להגיע לפגישה עם החלטה מראש שחייבים להתפשר, אבל גם אין סיבה להתייחס אליה כאל תחנת מעבר חסרת משמעות בדרך לבית המשפט.
ומה קורה בסיום?
יש לכך מסגרת זמן ברורה: החל מסיום פגישת המהו"ת האחרונה, עומדות לצדדים חמישה ימים כדי להודיע - דרך יחידת הסיוע - האם ברצונם להמשיך בתהליך יישוב הסכסוך בהסכמה, או שהם מעדיפים לחתום אותו כאן.
אם הושג הסכם בתקופת עיכוב ההליכים, ניתן לפנות לאישורו ואין צורך להמתין רק משום שתקופת העיכוב טרם הסתיימה.
אם אין הסכמה, מגיע השלב שבו צריך להחליט כיצד ממשיכים.
מידע תלוי מועד
מספר פגישות המהו"ת וימי ההודעה שלאחריהן הם נתונים תפעוליים שנקבעים בדין ועשויים להשתנות. הנתונים בפרק זה נבדקו מול מקורות רשמיים עדכניים נכון למועד עדכון המדריך.
בית המשפט למשפחה או בית הדין הרבני?
סביב השאלה הזאת נוצרו במשך השנים לא מעט כללי אצבע.
"האישה צריכה לרוץ לבית המשפט."
"הבעל צריך לפתוח ראשון בבית הדין."
"מי שהגיש ראשון קובע איפה הכול יתנהל."
דיני הסמכות אינם מתאימים לכללים כאלה.
כדי להבין את השאלה צריך קודם להפריד בין הגירושין עצמם לבין המחלוקות שמתלוות לפרידה.
כאשר הדין מקנה לבית הדין הרבני סמכות בענייני הנישואין והגירושין של בני הזוג, סיום הנישואין עצמו מתנהל בבית הדין הרבני. סביב הפרידה יכולות להתעורר גם שאלות רכוש, מזונות, ילדים ונושאים נוספים, ולגביהן שאלת הסמכות עשויה להיות מורכבת יותר.
מה פירוש "כריכה"?
במילים פשוטות, כריכה היא צירוף של עניינים מסוימים הקשורים לגירושין לתביעת הגירושין בבית הדין הרבני.
אבל עצם השימוש במילה "כריכה" אינו פותר את שאלת הסמכות.
צריך לבדוק מה נכרך, כיצד, מתי, אילו הליכים כבר נפתחו, האם התקיימו התנאים הנדרשים ומה קובע הדין ביחס לנושא המסוים.
ומה לגבי מזונות ילדים?
כאן חשוב במיוחד להיזהר ממידע ישן שממשיך להסתובב ברשת.
בנובמבר 2025 נכנסה לתוקף הוראת שעה לשנתיים שקבעה הסדר חקיקתי מפורש בעניין כריכת מזונות ילדים בתביעת גירושין בבית הדין הרבני. ההסדר הזמני מתייחס גם לצרכים הכלכליים של הילדים.
אז איפה כדאי להגיש?
אין תשובה מקצועית לשאלה הזאת בלי להכיר את המקרה.
לפני שבוחרים ערכאה צריך לדעת מהם הנושאים שבמחלוקת, אילו הליכים כבר נפתחו, מה מבקש כל צד, מה מצב הילדים והרכוש ומהי המסגרת המשפטית שחלה על כל אחד מהנושאים.
בחירת ערכאה צריכה להיעשות אחרי שמבינים איזו ערכאה רלוונטית לאיזו מחלוקת ובאילו נסיבות.
מידע תלוי מועד
החלק העוסק בסמכות בעניין מזונות ילדים משקף את הדין נכון למועד עדכון המדריך, ובכלל זה הוראת השעה שנכנסה לתוקף ב-18 בנובמבר 2025 וקבועה עד 18 בנובמבר 2027. בדצמבר 2025 הוגשה נגד הוראת השעה עתירה לבג"ץ (בג"ץ 61483-12-25). לפני קבלת החלטה בעניין סמכות יש לבדוק את הדין העדכני ואת מצבה העדכני של העתירה.
ומה אם אי אפשר לחכות?
תקופת עיכוב ההליכים - שאורכה הבסיסי כ-60 יום, וניתן במקרים המתאימים להאריך אותה או לקצר אותה בהתאם לנסיבות ולהוראות הדין - אינה אומרת שבמהלכה מערכת המשפט סגורה.
הדין מכיר במצבים שבהם המתנה עלולה לגרום נזק, ולכן קיימים מסלולים לקבלת סעדים זמניים או דחופים גם בתקופה שבה התביעות העיקריות עדיין אינן מתבררות.
סעד זמני וסעד דחוף אינם אותו דבר
סעד זמני נועד, בין היתר, לשמור על המצב הקיים או למנוע שינוי שעלול לסכל את האפשרות לנהל את ההליך בהמשך.
במסגרת יישוב סכסוך ניתן, לפי העניין, לבקש עיקול זמני, עיכוב יציאה מן הארץ או צו לשמירת המצב הקיים.
סעד דחוף מיועד למצבים שבהם העניין עצמו אינו סובל את ההמתנה הרגילה.
בפועל, מה שהופך מצב ל"דחוף" מבחינה משפטית הוא לא העוצמה הרגשית שמלווה אותו, אלא השאלה אם חלון הזמן לפעולה עומד להיסגר. למשל: כשצריך להחליט מהר על טיפול רפואי לילד, כשיש סוגיה שקשורה לדרכון או ליציאה מהארץ שממש לא יכולה לחכות, או כשנרשמים למסגרת חינוכית ברגע האחרון לפני תחילת שנת הלימודים. גם עניינים שקשורים למזונות זמניים או לשמירה על קשר בין ילד להורה יכולים, בנסיבות חריגות, להיכנס לקטגוריה הזו - אם באמת מדובר במצב שההמתנה הרגילה עלולה לגרום בו נזק ממשי, לא רק אי-נוחות או לחץ.
"דחוף לי" ו"סעד דחוף" הם שני דברים שונים
בתקופת פרידה כמעט הכול יכול להרגיש דחוף.
אבל דחיפות משפטית נבחנת לפי מה שעלול לקרות אם לא תתקבל החלטה עכשיו.
לפני שמגישים בקשה דחופה כדאי לברר מה בדיוק מבקשים מהערכאה לעשות, איזה נזק עלול להיגרם אם מחכים והאם קיים מסלול משפטי שמתאים לסיטואציה.
כאשר קיים חשש ממשי לביטחון של אדם או ילד, לאלימות, להברחת רכוש, ליציאה מהארץ או לשינוי חד-צדדי אחר שעלול לגרום נזק ממשי - צריך לבחון אם נדרשת פעולה מיידית.
כשהחיים מתחלקים לשני בתים
הילדים אחרי הפרידה - מה משתנה ומה לא?
כשהורים נפרדים, הרבה דברים בחיי הילדים יכולים להשתנות בבת אחת.
לפעמים יש בית נוסף. יש ימים אצל אמא וימים אצל אבא. חגים וחופשות מתחלקים אחרת. נסיעות לבית הספר משתנות ולעיתים גם המרחק בין ההורים.
ובתוך כל השינויים האלה יש דבר אחד שלא מסתיים עם הזוגיות: ההורות.
לפני שקובעים את חלוקת השבוע, ממפים את השגרה של הילדים
אחת השאלות הראשונות שהורים שואלים היא כמה לילות הילדים יהיו אצל כל אחד.
זו שאלה חשובה, אבל לפני שמציירים לוח שבועי כדאי להבין איך נראים החיים של הילדים.
בני כמה הם? מהי השגרה שהם מכירים? איפה נמצאים בתי הספר והחוגים? האם יש טיפולים או צרכים מיוחדים? מהן שעות העבודה של כל הורה? כמה רחוקים הבתים זה מזה? ומה אפשר לקיים לאורך זמן?
הסדר שנראה מאוזן על הנייר אינו בהכרח הסדר שמתאים לילד מסוים.
ומצד שני, העובדה שכך התנהלה המשפחה בזמן שחיה בבית אחד אינה מחייבת שהכול יישאר בדיוק כך לאחר הפרידה.
הורות היא יותר מזמני שהות
גם אחרי שקובעים איפה הילדים נמצאים בכל יום, נשארות החלטות רבות שהורים צריכים לקבל.
חינוך. בריאות. טיפולים. חוגים. נסיעות לחו"ל. אירועים משפחתיים. ולעיתים גם שאלות כמו מעבר מגורים או שינוי מסגרת חינוכית.
לכן הסדרה הורית טובה אינה עוסקת רק במספר הלילות. היא צריכה להביא בחשבון גם כיצד מתקבלות החלטות, איך מעבירים מידע ומה קורה כשמתעוררת מחלוקת.
ומה עושים בתקופת הביניים?
לא תמיד אפשר לדעת בתחילת הפרידה כיצד תיראה השגרה בעוד שנה.
לפעמים נכון לקבוע הסדר זמני ולראות כיצד הוא עובד בפועל לפני שמגבשים פתרון ארוך טווח.
אם ההורים מצליחים לעשות זאת יחד, אפשר לייצר לילדים יציבות גם כשהמציאות המשפחתית עדיין מתגבשת.
אם אין הסכמה, אם הקשר בין ילד לאחד ההורים נפגע או אם אחד ההורים מבקש לבצע שינוי משמעותי באופן חד-צדדי, ייתכן שיהיה צורך בהתערבות מקצועית או משפטית.
ומה שואלים את הילדים?
יש הבדל בין להקשיב לילד לבין להעביר אליו את האחריות להחליט.
ילדים יכולים וצריכים לקבל מקום לרגשות, לקשיים ולרצונות שלהם בהתאם לגילם ולנסיבות.
אבל השאלה "עם מי אתה רוצה לגור?" יכולה להעמיד ילד במקום שבו הוא מרגיש שבחירה בבית אחד היא בחירה נגד ההורה האחר.
החלטות הוריות נשארות באחריות המבוגרים.
מזונות ילדים - לא מתחילים מהשאלה "כמה משלמים?"
כשעולה נושא המזונות, קל מאוד לחפש מספר.
כמה משלמים על ילד אחד? על שניים? מה קורה אם הילדים נמצאים זמן דומה אצל כל הורה?
מספר בלי להבין את המשפחה שמאחוריו יכול להטעות.
פסיקת מזונות מושפעת ממכלול נתונים, ובהם גיל הילדים, צורכיהם, היכולות הכלכליות של ההורים והאופן שבו מתחלקים זמני השהות וההוצאות בפועל.
קודם מבינים מה הילדים צריכים ומי משלם בפועל
יש הוצאות שוטפות שקל לזהות, ויש הוצאות שמופיעות רק מדי פעם.
מזון, ביגוד, מסגרות חינוכיות, בריאות, חוגים, נסיעות, ציוד, שיעורים פרטיים והוצאות נוספות משתנות ממשפחה למשפחה.
חלק מההוצאות משולמות ישירות בכל אחד מהבתים. אחרות משולמות בידי הורה אחד או מחייבות מנגנון חלוקה בין ההורים.
לכן הסדר כלכלי לילדים אינו רק תשובה לשאלה כמה כסף יעבור מדי חודש מהורה אחד לאחר.
צריך להבין גם מי משלם מה, כיצד מתחלקות הוצאות נוספות ואיך מתנהלים כשנוצרת הוצאה שלא הייתה צפויה מראש.
זמני שהות והכנסות הם חלק מהתמונה
אפשר לחלוק את זמני השהות באופן דומה ועדיין להיות בעלי הכנסות שונות מאוד.
אפשר גם להרוויח סכומים דומים, אבל שאחד ההורים יישא בפועל בחלק גדול יותר מהוצאות מסוימות.
דיור הוא חלק משמעותי מהתמונה הכלכלית, וכך גם העובדה שאחרי הפרידה המשפחה מתנהלת בשני משקי בית.
ומה קורה עד שמגיעים להסכמה?
החיים הכלכליים אינם נעצרים בזמן שמתנהל משא ומתן או הליך משפטי.
צריך להמשיך לשלם עבור צורכי הילדים.
במקרים המתאימים ניתן לעסוק גם במזונות זמניים, ובנסיבות חריגות הדין מאפשר לבקש סעד דחוף בעניין מזונות גם בתקופת עיכוב ההליכים כאשר ההמתנה עלולה לגרום נזק ממשי.
מזונות אישה - זכות נפרדת ממזונות הילדים
בתקופת פרידה מדברים הרבה על "מזונות", כאילו מדובר בנושא אחד. בפועל, מזונות אישה הם תביעה נפרדת ממזונות הילדים, ונפרדת גם מאיזון המשאבים ברכוש - ולכל אחת מהן כללים משלה.
מאיפה נובעת הזכות?
אצל בני זוג יהודים, הזכאות למזונות אישה נקבעת לפי הדין האישי החל עליהם - הדין העברי. זו גם המסגרת שמכיר בה החוק האזרחי עצמו, בסעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות).
האם הגשת תביעת גירושין מסיימת את זה?
לא באופן אוטומטי. הזכות למזונות הנובעת מהנישואין פוקעת כשהנישואין עצמם מסתיימים - ואצל בני זוג יהודים, פקיעת הנישואין מתרחשת עם סידור הגט. הגשת תביעת גירושין, לבדה, אינה מסיימת את הזכות, אבל גם אינה יוצרת אותה מחדש: מזונות אישה אינם תוצאה אוטומטית של מעמד נשוי, והזכאות בפועל תלויה בדין האישי ובנסיבות הנישואין והפרידה.
מה קורה עד שהתביעה מוכרעת?
כאשר תביעה למזונות תלויה ועומדת, אפשר לבקש מזונות זמניים לתקופת הביניים, עד להכרעה הסופית - בנפרד משאלת מזונות הילדים.
היכן זה נדון, ואיך זה קשור להסכם?
סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים מזכיר במפורש מזונות אישה בין העניינים שעשויים להיכרך לתביעת גירושין ולהתברר בבית הדין הרבני, בכפוף לתנאים הנדרשים לכריכה כדין - זהו שיקול שכדאי להכיר כשבוחנים היכן להגיש את התביעה. הנושא יכול גם להיכלל בהסכם גירושין, אבל ויתור על מזונות או הסדר שנקבע מראש דורשים בדיקה זהירה, שכן המשמעות המשפטית שלהם תלויה בניסוח הספציפי.
מזונות אישה הם זכות בפני עצמה - לא נספח למזונות הילדים, ולא נושא שנפתר מעצמו רק בגלל שהתחיל הליך גירושין.
הבית - להישאר, לעזוב, למכור או להמתין?
עבור משפחות רבות דירת המגורים היא הנכס הכלכלי המשמעותי ביותר, ולעיתים גם ההחלטה המעשית המורכבת ביותר בתקופת הפרידה.
צריך להחליט מי מתגורר בה בתקופת הביניים, מי משלם את המשכנתה וההוצאות, האם אחד מבני הזוג רוצה ויכול להישאר בה, ואם לא - מתי וכיצד תימכר.
האם מי שעוזב מוותר על הבית?
עצם היציאה מהבית אינה מעבירה כשלעצמה את הבעלות לצד האחר.
אבל מכאן גם לא נכון להסיק שלשאלה מי מתגורר בבית בתקופת הפרידה אין משמעות מעשית.
המגורים בתקופת הביניים משפיעים על הילדים, על ההוצאות ועל האופן שבו מתנהלים שני משקי הבית עד שמתקבלת החלטה קבועה.
אני רוצה להישאר בבית. האם זה אפשרי?
לפעמים כן.
אבל צריך לבדוק מה שווי הזכויות בבית, מה יתרת המשכנתה, האם אחד מבני הזוג יכול לרכוש את חלקו של האחר, מאיפה יגיע המימון, האם ניתן להסדיר את ההתחייבות מול הבנק ומה יישאר לכל אחד לאחר ביצוע ההסדר.
הישארות בדירה אינה פתרון טוב אם היא יוצרת התחייבות כלכלית שאי אפשר לעמוד בה לאורך זמן.
ואם הבית צריך להימכר?
אז צריך להפוך את ההחלטה לתוכנית שאפשר לבצע.
מתי יוצאים לשיווק? מי בוחר מתווך? כיצד נקבע המחיר? מה קורה אם מתקבלת הצעה שרק אחד מבני הזוג רוצה לקבל? מי משלם את המשכנתה ואת הוצאות הבית עד המכירה? מתי מפנים את הנכס?
כאשר יש ילדים קטינים, עשויות להיות גם הוראות דין רלוונטיות הנוגעות למדורם במסגרת פירוק השיתוף, ולכן צריך לבחון את נסיבות המשפחה ולא רק את שאלת הבעלות.
כסף ורכוש בתקופת הפרידה
חלוקת רכוש אינה מתחילה ביום שבו עורכים טבלה סופית של הנכסים.
עוד קודם צריך להחליט איך מתנהלים בזמן שהחיים המשותפים כבר מתפרקים, אבל חשבונות והתחייבויות עדיין יכולים להיות משותפים.
מי משלם את המשכנתה? מה קורה עם כרטיסי האשראי? מאיזה חשבון משלמים את הוצאות הילדים? האם ממשיכים להפקיד לחשבון המשותף? ומה עושים אם אחד הצדדים חושש שכסף עומד להיעלם?
ניהול שוטף וחלוקה סופית הם שני דברים שונים
לפעמים בני זוג יכולים להסכים על התנהלות זמנית: מי משלם איזו הוצאה, כמה כל אחד מפקיד, כיצד מטפלים בהלוואות ומה עושים עם הוצאות חריגות.
הסכמה כזאת יכולה לאפשר למשפחה להתנהל בתקופת הפרידה בלי להכריע עדיין בכל המחלוקות הרכושיות.
ואם יש הסכם ממון?
לפני שמיישמים את ברירת המחדל שבדין, בודקים אם קיים בין בני הזוג הסכם ממון תקף ומה הוא מסדיר.
הסכם כזה עשוי לשנות באופן מהותי את התמונה הרכושית, ולכן לא נכון לנתח את חלוקת הרכוש כאילו אינו קיים.
אצל ידועים בציבור הבדיקה שונה, וגם הסכם חיים משותפים עשוי להיות חלק מרכזי ממנה - לנושא הזה מוקדש מדריך נפרד במרכז הידע.
מה רשום על שם מי?
רישום הוא נתון חשוב, אבל הוא לא תמיד סוף הבדיקה.
כאשר חל חוק יחסי ממון, נקודת המוצא לאיזון המשאבים היא בחינת נכסי בני הזוג והחובות הרלוונטיים, לצד נכסים שהחוק מחריג מן האיזון.
כאשר שווי הנכסים בני האיזון של אחד מבני הזוג גבוה משל האחר, החוק קובע ככלל איזון של מחצית ההפרש.
מכאן לא נובע שכל נכס של כל זוג מתחלק אוטומטית "חצי-חצי".
מועד הרכישה, מקור הנכס, הסכמים בין בני הזוג, אופן המימון, נסיבות החיים המשותפים וסוג הזכות יכולים להיות רלוונטיים לבדיקה.
הרכוש שלא רואים בבית
חלק מהנכסים המשמעותיים ביותר במשפחה אינם מפתח לדירה או יתרה בחשבון העו"ש.
זכויות פנסיוניות. קופות גמל. קרנות השתלמות. זכויות ממקום העבודה. תיקי השקעות. מניות ואופציות. עסק או חברה.
גם זכויות כאלה עשויות להיות חלק מהבדיקה הרכושית, בהתאם לדין ולנסיבות.
ומה אם חוששים שכסף או רכוש ייעלמו?
חשש ממשי להברחת נכסים, משיכת כספים חריגה או יצירת שינוי בלתי הפיך דורש בדיקה פרטנית.
הדין מאפשר במקרים מתאימים לבקש אמצעים זמניים לשמירת המצב הקיים או להבטחת זכויות.
המטרה היא להגן על הזכויות בלי ליצור נזק חדש בדרך.
בין הסכמה להכרעה
האם אפשר להתגרש בלי לנהל מלחמה?
כן. אבל "בלי מלחמה" לא אומר בלי מחלוקות.
אפשר לא להסכים על כסף, על הבית או על זמני השהות ועדיין לנהל את הפרידה בדרך שמנסה לפתור את המחלוקת במקום להרחיב אותה.
הסכמה גם אינה מחייבת אחד מבני הזוג לוותר על מה שחשוב לו.
משא ומתן טוב מתחיל כשהצדדים מבינים על מה הם מדברים - אילו זכויות עומדות על הפרק, מה הנתונים הכלכליים, מה הילדים צריכים ומה המשמעות המעשית של כל חלופה.
רק אז אפשר להחליט היכן נכון להתעקש, היכן יש מקום לפשרה ואילו נושאים אינם מצדיקים התדיינות ממושכת.
לא כל משפחה צריכה אותו מסלול
יש בני זוג שיכולים לשבת בחדר אחד עם מגשר ולהגיע להסכמות.
אצל אחרים המשא ומתן מתנהל באמצעות עורכי הדין. לפעמים מגיעים להסכמה על חלק מהנושאים בלבד. ויש מקרים שבהם נדרש הליך משפטי כדי לקבל מידע, להגן על זכויות או להביא להכרעה.
כאשר קיימים אלימות, פחד, פערי כוחות משמעותיים, חשש להסתרת נכסים או חוסר יכולת ממשי לנהל משא ומתן חופשי, צריך להביא זאת בחשבון בבחירת הדרך.
אפשר להסכים גם אחרי שההליך התחיל
פתיחת הליך משפטי אינה סוגרת את הדלת להסכמה.
אפשר לנהל משא ומתן במקביל להליך. אפשר להגיע להסכמות לאחר שהוגשו כתבי טענות. אפשר לפתור נושא אחד ולהמשיך להתדיין באחר.
לפעמים דווקא אחרי שהמחלוקת מתחדדת והצדדים מבינים טוב יותר את האפשרויות והסיכונים, נוצר בסיס להסכם שלא היה אפשר להגיע אליו בתחילת הדרך.
אין צורך להגיע להסכם בכל מחיר.
אבל גם אין סיבה לנהל הליך עד פסק הדין כאשר קיימת דרך טובה ומעשית יותר לסיים את המחלוקת קודם.
איך נראה הסכם גירושין טוב?
חתימה על הסכם היא רגע אחד. ההוראות שבו עשויות ללוות משפחה במשך שנים.
לכן בזמן הניסוח כדאי לעבור בראש דווקא על המצבים שבהם ההסכם יצטרך לתת תשובה: ילד זקוק לטיפול שלא תוכנן, אחד ההורים מבקש לצאת איתו לחו"ל, מתקבלת הוצאה גדולה מבית הספר, צריך למכור את הדירה או מגיע המועד להעביר סכום כסף שנקבע בהסכם.
בכל אחד מהמקרים האלה צריך להיות אפשר להבין מה עושים בלי להתחיל לפרש מחדש את מה שהצדדים התכוונו אליו ביום החתימה.
לכתוב גם את מה שנשמע מובן מאליו
הרבה סכסוכים אחרי גירושין מתחילים דווקא במילים שנשמעו ברורות בזמן החתימה.
"הוצאות חריגות יחולקו בין הצדדים."
"החגים יחולקו באופן שווה."
"הצדדים יתאמו ביניהם."
"הדירה תימכר בהקדם."
כל אחד מהמשפטים האלה יכול לפתוח שורה חדשה של שאלות.
מה נחשב הוצאה חריגה? האם צריך הסכמה מראש? בתוך כמה זמן מחזירים כסף? מתי מתחיל חג ומתי הוא מסתיים? מה קורה אם אין הסכמה על מחיר הדירה?
לא צריך לכתוב הסכם שמנסה לחזות כל אירוע שיקרה בעשרים השנים הבאות.
כן צריך לזהות מראש את המקומות שבהם צפוי חיכוך ולתת להם מנגנון ברור ככל האפשר.
הילדים יגדלו. החיים ישתנו.
הסכם שנוגע לילדים צריך להיות ברור מספיק כדי לייצר יציבות, אבל החיים אינם נשארים במקום.
ילד בן ארבע יהפוך לתלמיד. נערה תתחיל לצאת בערבים. שעות העבודה של ההורים יכולות להשתנות. אחד מהם עשוי לרצות לעבור דירה.
אי אפשר לפתור היום כל שינוי עתידי.
אפשר לקבוע כיצד מתמודדים עם שינוי כאשר הוא מגיע.
לעיתים מנגנון של שיחה, התייעצות מקצועית או גישור לפני פנייה לערכאה משפטית יכול לעזור לפתור מחלוקת חדשה בלי להפוך אותה מיד להליך חדש.
וברכוש - ההסכם צריך להגיע עד הביצוע
אם דירה נמכרת, צריך לדעת איך.
אם אחד מבני הזוג רוכש את חלקו של האחר, צריך לדעת כיצד נקבע השווי, מתי משולם הכסף ומה קורה עם המשכנתה.
אם יש זכויות פנסיוניות או כספים שצריכים לעבור, צריך לוודא שההסכם מאפשר לבצע את מה שנכתב בו מול הגופים הרלוונטיים.
הסכמה עקרונית היא התחלה. ההסכם צריך לבנות גם את הדרך לביצוע.
חתמנו. סיימנו?
עדיין לא בהכרח.
הסכם גירושין בין בני זוג טעון אישור של הערכאה המוסמכת כדי לקבל את המעמד המשפטי הנדרש.
לאחר האישור הוא מקבל תוקף משפטי בהתאם למסגרת שבה אושר.
אבל גם האישור אינו מבצע את ההסכם במקום הצדדים.
לפני שמאשרים הסכם כדאי לקרוא אותו פעם נוספת לא רק כטקסט משפטי, אלא כתוכנית ביצוע:
האם ברור מה כל אחד צריך לעשות ביום שאחרי?
ומה קורה כשלא מצליחים להגיע להסכמה?
לפעמים מגיע שלב שבו המשא ומתן אינו מתקדם.
הפער גדול מדי. העובדות שנויות במחלוקת. אחד הצדדים אינו מוכן למסור מידע. קיימת מחלוקת משפטית אמיתית. או שפשוט אין נקודת מפגש שאפשר לבנות עליה הסכם.
במצב כזה ייתכן שצריך שהערכאה המשפטית תכריע.
זה לא אומר שכל מה שקרה לפני כן היה בזבוז זמן.
לא חייבים להתדיין על הכול
סכסוך משפחתי אינו חבילה אחת שאפשר רק להסכים עליה כולה או לנהל עליה משפט שלם.
אפשר להסכים על זמני השהות ולהישאר במחלוקת על הרכוש.
אפשר להגיע להסדר זמני בנוגע להוצאות ולהמשיך לדון בשאלות אחרות.
אפשר לצמצם מחלוקות במהלך ההליך, להגיע להסכמה אחרי דיון ולעיתים גם אחרי שכבר נשמע חלק מן הראיות.
כל נושא שנפתר מאפשר להתמקד בנושאים שבאמת דורשים הכרעה.
כשצריך לנהל הליך - מנהלים את מה שחשוב
הליך משפטי יכול לכלול כתבי טענות, בקשות זמניות, גילוי מידע, מסמכים, ראיות ולעיתים גם מומחים או גורמי מקצוע, בהתאם לנושא שבמחלוקת.
אבל ריבוי טענות אינו בהכרח אסטרטגיה טובה יותר.
הליך ממוקד דורש להבחין בין מה שמקומם או מכעיס לבין מה שרלוונטי להכרעה המשפטית.
לא כל הודעת WhatsApp צריכה להפוך לנספח. לא כל התנהגות פוגעת בין בני זוג היא עובדה שמכריעה בשאלת הרכוש או הילדים. ולא כל ויכוח דורש בקשה חדשה.
פסק דין פותר מחלוקת. הוא לא מנהל משפחה.
בית משפט או בית דין יכולים להכריע בשאלה שנמצאת לפניהם.
אבל כאשר יש ילדים משותפים, ההורים ימשיכו לפגוש זה את זה גם אחרי שפסק הדין ניתן - במסגרות חינוכיות, בטיפולים רפואיים, בחגים ובהחלטות שאף פסק דין לא יכול לחזות מראש.
זו אינה סיבה לוותר על הליך כאשר הוא נחוץ.
זו סיבה להבין מה ההליך יכול לפתור ומה ימשיך לדרוש התנהלות גם לאחריו.
ומה קורה אחרי ההכרעה?
גם פסק דין צריך לפגוש את המציאות.
כסף צריך לעבור. נכס צריך להימכר או להירשם. זכויות צריכות להתחלק. הוראות הנוגעות לילדים צריכות להפוך לשגרה.
בסיום ההליך צריך לבדוק לא רק מה נקבע, אלא מה נדרש עכשיו כדי לבצע את ההחלטה בפועל.
לסיים את הנישואין ולהתחיל מחדש
הגט - גם כשכבר הסכמנו על הכול
אפשר להגיע להסכמה על הילדים, לחלק את הרכוש, להסדיר את המזונות ואפילו לקבל להסכם תוקף משפטי - ועדיין לא להיות גרושים.
כאשר סיום הנישואין של בני הזוג מצוי בסמכות בית הדין הרבני, סיום קשר הנישואין עצמו נעשה במסגרת הליך הגירושין וסידור הגט בבית הדין.
הסכם הגירושין והגט קשורים זה לזה, אבל הם אינם אותו הליך.
כשיש הסכמה להתגרש
כאשר שני בני הזוג מסכימים לגירושין, ניתן לפעול במסלול המתאים לגירושין בהסכמה ולהתקדם לסידור הגט.
גם הסכם גירושין שכבר אושר בבית המשפט לענייני משפחה אינו מחליף את סידור הגט בבית הדין הרבני.
ומה אם יש הסכמה על הכול חוץ מהגט?
כאן התמונה משתנה.
מחלוקת בנוגע לעצם הגירושין אינה עוד סעיף בהסכם הרכושי. שאלות של חיוב או כפייה בגט, סרבנות גט והסעדים האפשריים הן תחום משפטי בפני עצמו, שתלוי בנסיבות ובדין החל.
המדריך הזה אינו המקום לצמצם את הנושא לכמה משפטים.
מה שחשוב להבין כאן הוא:
אפשר לסיים את המחלוקת לפני שמסיימים את הנישואין. ואפשר גם לסיים את הנישואין כשחלק מהמחלוקות עדיין לא הסתיימו.
ההסכם אושר או ניתן פסק דין - מה עכשיו?
יש רגע שבו יוצאים מאולם הדיונים עם הסכם מאושר או עם פסק דין ומרגישים שההליך הסתיים.
מבחינה מעשית, לפעמים דווקא עכשיו מתחילה רשימת המשימות.
דירה שצריך להעביר או למכור. משכנתה שצריך להסדיר. כספים שצריכים לעבור. זכויות פנסיוניות שצריך לבצע לגביהן את ההוראות שנקבעו. חשבון משותף שצריך לטפל בו. רישומים שצריך לשנות.
החלטה שלא מבוצעת נשארת על הנייר.
עוברים על ההסכם כסעיפי ביצוע
אחרי אישור ההסכם כדאי לקרוא אותו אחרת מכפי שקראתם אותו לפני החתימה.
מי צריך לבצע כל הוראה?
עד מתי?
מול איזה גוף?
אילו מסמכים נדרשים?
האם הפעולה תלויה גם בצד השני?
ומה קורה אם היא אינה מתבצעת?
במיוחד בענייני מקרקעין, משכנתאות וזכויות פיננסיות, יש פער בין הסכמה משפטית לבין השלמת הפעולה בפועל.
ומה אם החיים השתנו?
הסכם שקיבל תוקף משפטי אינו פשוט נעלם משום שהצדדים התחילו להתנהל אחרת.
לפעמים שני הצדדים רוצים לשנות הוראה מסוימת. לפעמים רק אחד מהם מבקש שינוי. ולעיתים המציאות השתנתה באופן שמעלה שאלה האם קיימת הצדקה משפטית לשינוי.
הדרך הנכונה תלויה במה מבקשים לשנות, בהסכמה או בהיעדרה ובערכאה הרלוונטית.
בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה אינם פועלים בהכרח לפי אותו הליך לשינוי הסכם שקיבל תוקף, ולכן חשוב לבדוק את הנוהל הספציפי הנוגע לערכאה שבה אושר ההסכם שלכם.
כאשר רוצים לשנות הסדר שקיבל תוקף משפטי, צריך לבדוק כיצד נכון לעגן את השינוי ולא להניח שהתנהלות שונה במשך זמן פתרה מעצמה את המצב המשפטי.
הגירושין הסתיימו - מה עדיין נשאר פתוח?
אחרי הגט, העברת הכספים והמעבר לבתים נפרדים, טבעי לרצות לסגור את התיק ולא לפתוח עוד מסמך משפטי.
אבל דווקא בשלב הזה כדאי לעשות בדיקה אחרונה.
לא של הגירושין.
של המסמכים, ההרשאות וההחלטות שנוצרו בתקופה שבה הייתם בני זוג.
צוואה
אם קיימת צוואה, זה זמן טוב לפתוח אותה ולקרוא אותה מחדש.
מי היורשים שנקבעו בה? האם קיימות הוראות המתייחסות לבן או בת הזוג? האם חל שינוי משמעותי במשפחה או ברכוש? האם ההוראות עדיין משקפות את מה שאתם רוצים שיקרה?
ואם אין צוואה, אפשר לבדוק האם כללי הירושה על פי דין מובילים לתוצאה שמתאימה לרצון שלכם.
לא נכון להניח ששינוי במצב המשפחתי "מתקן" אוטומטית מסמך שנערך בעבר. צוואה צריך לבחון לפי נוסחה ולפי הדין החל.
ייפוי כוח מתמשך
אם ערכתם ייפוי כוח מתמשך ובחרתם בבן או בת הזוג כמיופה כוח, חשוב לחזור למסמך לאחר הגירושין.
ככלל, אם מיופה הכוח היה בן או בת הזוג שלכם, והנישואים ביניכם הסתיימו אחרי שייפוי הכוח כבר ניתן, המינוי שלו פוקע מאליו - אלא אם נכתב במפורש במסמך שהוא ימשיך לחול גם במצב כזה.
לכן צריך לבדוק לא רק מי היה מיופה הכוח, אלא גם האם מונו מיופי כוח נוספים או חלופיים ומה משמעות הפקיעה לגבי האופן שבו ייפוי הכוח אמור לפעול מעתה.
אם הרצון שלכם היום שונה מזה שבא לידי ביטוי במסמך הקיים, צריך להסדיר זאת ולא להשאיר מסמך חשוב בלי בדיקה.
מוטבים, ביטוחים ומוצרים פיננסיים
כדאי לעבור גם על קרנות, קופות, פוליסות ביטוח ומוצרים פיננסיים שבהם נמסרו הוראות מוטבים או קיימות הרשאות שונות.
אין להניח מראש מהי התוצאה המשפטית של כל הוראה בעקבות הגירושין.
צריך לבדוק כל מוצר והוראה לגופם ולוודא שהרישומים הקיימים תואמים את הרצון הנוכחי ואת הדין החל.
חשבונות, הרשאות והתחייבויות
האם נשאר חשבון משותף שלא היה אמור להישאר פתוח?
כרטיס נוסף?
הרשאת חתימה?
הלוואה משותפת?
רכב או נכס שהעברתו טרם נרשמה?
התחייבות שההסכם קבע שאחד הצדדים צריך להסדיר?
אלה דברים שקל לדחות דווקא מפני שההליך הגדול כבר הסתיים.
ואם יש ילדים - יש דברים שלא באמת נסגרים
הסכם הגירושין יכול לקבוע זמני שהות, מזונות, חגים ומנגנונים לקבלת החלטות.
אבל הילדים ממשיכים לגדול.
מסגרות משתנות. צרכים חדשים מופיעים. עבודה משתנה. לפעמים אחד ההורים עובר דירה. מגיעים גיל ההתבגרות, רישיון הנהיגה, נסיעות לחו"ל והחלטות שלא היה אפשר לצפות ביום החתימה.
עבור הורים, חלקים מהסכם הגירושין אינם מסמך ששמים במגירה ושוכחים ממנו.
הם מסגרת שמלווה משפחה שהמבנה שלה השתנה.
לסגור את התיק בלי להשאיר קצוות
המטרה של הבדיקה הזאת אינה להפוך את הגירושין לפרויקט שלא נגמר.
לעבור פעם אחת באופן מסודר על מה שנשאר - לבצע את מה שצריך, לעדכן את מה שכבר אינו מתאים ולוודא שהמסמכים וההרשאות החשובים משקפים את המציאות החדשה.
יש הבדל בין לסיים הליך גירושין לבין להשלים את המעבר לחיים שאחריו.
יש לכם שאלות על המצב הספציפי שלכם?
לייעוץ ראשוניקראו גם
- ייפוי כוח מתמשך - לתכנן היום את ההחלטות של מחרמדריך מעשי להבנת ההחלטות שחשוב לקבל לפני עריכת ייפוי כוח מתמשך, לבחירת מיופי הכוח ולתכנון האופן שבו תרצו שיפעלו בעתיד.
- חלוקת רכוש ואיזון משאבים בגירושין - מה באמת מתחלק ואיךמדריך מקיף לחלוקת רכוש ואיזון משאבים בין בני זוג נשואים בגירושין: מה נכלל באיזון ומה מוחרג ממנו, דירת המגורים, פנסיה וזכויות סוציאליות, עסקים ומניות, חובות, וחשש מהברחת נכסים.
- מזונות ילדים - איך באמת קובעים את הסכוםמדריך מקיף להבנת מזונות ילדים בישראל - איך גיל הילד, צרכיו, היכולת הכלכלית של ההורים וזמני השהות משפיעים על התמונה, ומה חשוב לדעת על מדור, הוצאות משותפות, מזונות זמניים ושינוי סכום שכבר נקבע.
מקורות עיקריים (23)
- בקשה ליישוב סכסוך במשפחה - הרשות השופטת · מקור ממשלתי
- פתיחת תיק ליישוב סכסוך - בתי הדין הרבניים · מקור ממשלתי
- חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 - מאגר החקיקה הלאומי - הכנסת · חקיקה
- שירות יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים - משרד הרווחה והביטחון החברתי · מקור ממשלתי
- בקשה לסעד זמני בסכסוך משפחתי, לשמירת מצב קיים או לעיכוב יציאה מן הארץ - הרשות השופטת · מקור ממשלתי
- בקשה לסעד דחוף לפני או בזמן תקופת עיכוב הליכים - הרשות השופטת · מקור ממשלתי
- בקשה לסעד דחוף - בתי הדין הרבניים · מקור ממשלתי
- חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953 - מאגר החקיקה הלאומי - הכנסת · חקיקה
- חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6 - הוראת שעה), התשפ"ו-2025 - מאגר החקיקה הלאומי - הכנסת · חקיקה
- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 - מאגר החקיקה הלאומי - הכנסת · חקיקה
- תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 - תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 - לא אותר אתר ממשלתי או שיפוטי המארח את הנוסח המלא; לא מוצג קישור ציבורי · תקנות
- בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית - בית המשפט העליון · פסיקה
- תלה"מ 68900-12-21 פלוני נ' פלונית - בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה · פסיקה
- תלה"מ 14290-11-20 אלמונית נ' פלוני - בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה · פסיקה
- חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 - מאגר החקיקה הלאומי - הכנסת · חקיקה
- חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 - מאגר החקיקה הלאומי - הכנסת · חקיקה
- חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014 - מאגר החקיקה הלאומי - הכנסת · חקיקה
- הסדרת היבטי המס בעת העברת כספים מקופות גמל לבן הזוג לשעבר - רשות המסים בישראל · הנחיה רשמית
- בקשה לקבלת אישור הסכם גירושין או אישור הסכם ממון בין בני זוג - הרשות השופטת · מקור ממשלתי
- בקשה לשינוי או לתיקון הסכם גירושין - בתי הדין הרבניים · מקור ממשלתי
- בקשה לגירושין בהסכמה - בתי הדין הרבניים · מקור ממשלתי
- קביעת מועד לסידור גט - בתי הדין הרבניים · מקור ממשלתי
- חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959 - ספר החוקים 276, ב' באדר ב' תשי"ט · חקיקה
המידע במדריך הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי המתאים לנסיבות המקרה. הדין והנהלים עשויים להשתנות, ולכן לפני פעולה משפטית יש לבדוק את ההוראות העדכניות החלות באותו מועד.