דלג לתוכן הראשי
קרן רז, עורכת דין

גישור · המדריך המרכזי

גישור במשפחה - מה קורה בתהליך ולמי הוא מתאים

מדריך שמסביר מה גישור משפחתי באמת כולל - מה המגשר יכול ולא יכול לעשות, מה קורה לדברים שנאמרים בתהליך, מתי הוא עשוי להתאים ומתי לא, ומה קורה בין אם מגיעים להסכם ובין אם לא.

קרן רז, עורכת דיןעודכן לאחרונה: ספטמבר 2026

שני אנשים יודעים שיש ביניהם עניינים שצריך להסדיר, אבל לא בהכרח רוצים שמישהו אחר יחליט עבורם על כל דבר. זו נקודת ההתחלה הטבעית של גישור. יחד עם זאת עולות שאלות מעשיות: האם חייבים להסכים על הכול? האם המגשר מחליט? האם אפשר לדבר עם המגשר בנפרד, בלי הצד השני? מה קורה אם באמצע התהליך משנים את הדעה? והאם דברים שנאמרים בגישור יכולים בכל זאת להגיע אחר כך לבית המשפט?

המדריך הזה עונה על השאלות האלה אחת אחת - מה גישור באמת כולל, מה תפקיד המגשר, מה קורה לדברים שנאמרים בחדר, מתי גישור עשוי להתאים ומתי לא, ומה קורה בשני המקרים - גם אם מגיעים להסכם, וגם אם לא.

01

מה זה בעצם גישור - ולמי הוא יכול להתאים?

01

גישור הוא תהליך שמטרתו הסכמה - לא פסיקה

גישור הוא לא הליך שבו מישהו אחר מחליט במקומכם. זו הנקודה שממנה כדאי להתחיל: לגורם השלישי שנמצא בחדר - המגשר - אין סמכות לקבוע מי צודק, ואין לו גם סמכות לכפות פתרון. מה שהוא כן עושה הוא לעזור לשני הצדדים לדבר, לשים על השולחן את מה שבאמת עומד ביניהם, ולחשוב יחד על אפשרויות - כשההחלטה הסופית, אם בכלל מגיעים אליה, נשארת של הצדדים עצמם.

02

גירושין הם דוגמה מרכזית - לא היחידה

גישור משפחתי משמש לעיתים קרובות בהקשר של גירושין, אבל הוא לא מוגבל אליו. בני זוג שנפרדים בלי הליך גירושין, הורים שצריכים לתאם ביניהם החלטות, ובני משפחה שנקלעו למחלוקת אחרת - כולם יכולים לפנות לגישור. המדריך הזה עוסק בתהליך עצמו, לא רק במקרה של גירושין.

03

גישור, משא ומתן ובוררות - מי מחליט?

שלושת ההליכים האלה נבדלים זה מזה בשאלה אחת: מי מחליט בסוף. במשא ומתן ישיר, הצדדים מדברים ביניהם בלי גורם שלישי. בגישור יש גורם שלישי שמסייע, אבל לא מחליט. בבוררות, לעומת זאת, הבורר כן מכריע. גם מגשר שמסכימים למנות מאוחר יותר כבורר עובר בכך לתפקיד אחר לגמרי - ולא באופן אוטומטי, אלא רק בהסכמת שני הצדדים.

04

גישור הוא אפשרות - לא הבטחה לתוצאה, לזמן או לעלות

גישור הוא דרך אפשרית להתמודד עם מחלוקת, לא הבטחה שהיא תהיה זולה יותר, מהירה יותר או טובה יותר מבירור בבית המשפט. שכר הטרחה של המגשר, למשל, משולם בדרך כלל בלי קשר לשאלה אם הצדדים הגיעו להסכמה או לא. אם גישור מתאים למקרה מסוים, כדאי לשקול זאת על הבסיס הזה - לא על סמך ציפייה מוקדמת לתוצאה מסוימת.

02

מי מנהל את הגישור - ומה המגשר יכול ולא יכול לעשות?

05

המגשר לא מחליט מי צודק - אבל יכול להציע רעיונות ולשוחח בנפרד עם כל צד

תפקידו של המגשר הוא לנהל את התהליך, לא את התוצאה. אין לו סמכות להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. עם זאת, הוא רשאי להעלות הצעות ורעיונות לפתרון, ורשאי גם לקיים שיחות נפרדות עם כל צד - כלי שמאפשר לפעמים לברר עמדות או חששות שקשה להעלות מול הצד השני.

06

סטנדרט ההתנהלות: הגינות, תום לב וללא משוא פנים

מגשר נדרש לפעול בהגינות, בתום לב וללא משוא פנים כלפי הצדדים. אם יש לו זיקה או ניגוד עניינים שעלולים לפגוע בעמידה בסטנדרט הזה, עליו לגלות זאת לצדדים כבר בשלב ההיכרות - ולא להמשיך לנהל את הגישור כשקיים ניגוד כזה.

07

המגשר הוא לא "עורך הדין של שני הצדדים" - ולא כל מגשר הוא עורך דין

המגשר אינו מייצג אף אחד מהצדדים, גם אם הוא עצמו עורך דין במקצועו - בזמן הגישור הוא פועל כמגשר, לא כעורך דין של אף אחד מהם. אין גם כלל גורף שלפיו כל מגשר חייב להיות עורך דין; אנשי מקצוע ממספר תחומים יכולים לשמש כמגשרים. מי שרוצה לקבל ייעוץ משפטי עצמאי לצד הגישור יכול לפנות לעורך דין משלו - זו אפשרות מעשית, לא דרישה שהחוק מטיל על כל מקרה.

03

האם חייבים להשתתף - והאם חייבים להגיע להסכמה?

08

גישור עצמו מחייב הסכמה - השתתפות לא אומרת חובה להסכים

המעבר לגישור עצמו מצריך הסכמה של הצדדים להליך. גם מי שהסכים להיכנס לגישור לא מחויב להגיע להסכמה בסופו - אפשר להשתתף בתהליך ובכל זאת לא להסכים לתנאים המוצעים.

09

כל צד יכול לעצור, והמגשר יכול לסיים בנסיבות מתאימות

כל צד רשאי להפסיק את הגישור בכל שלב, בדרך כלל לאחר מתן הודעה על כך. גם למגשר יש סמכות לסיים את התהליך בנסיבות מסוימות - למשל כשהוא סבור שהעניין אינו מתאים עוד לגישור. עצירת ההשתתפות בגישור אינה יוצרת חובה לקבל את ההצעות שעלו בו. מה שקורה בהמשך תלוי בהקשר שבו התקיים הגישור - למשל אם התנהל במסגרת תביעה תלויה ועומדת או לא.

10

מהו"ת וגישור הם לא אותו דבר

בהליכים משפחתיים מסוימים קיימת חובה סטטוטורית להשתתף בפגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) לפני הגשת תביעה. בין השניים יש הבדל מהותי: חובת ההשתתפות בפגישה הזו אינה הופכת את הגישור עצמו, או הגעה להסכמה, לחובה. אלו שני דברים נפרדים. הרחבה מלאה על תהליך המהו"ת מופיעה במדריך יישוב סכסוך וגירושין - כאן מובאת רק ההבחנה הנדרשת בין השניים.

04

מה באמת נשאר בחדר הגישור?

11

לא הכול "חיסיון" - יש כמה שכבות שונות של הגנה

יש בגישור שכבות שונות של הגנה על הדברים שנאמרים ונמסרים בו - אבל לא נכון לסכם את כולן במילה אחת, "חיסיון". כדאי להכיר את השכבות בנפרד, כי הן לא זהות זו לזו, ולא תמיד חלות באותו האופן.

12

חובת הסודיות של המגשר

המגשר עצמו כפוף לחובת סודיות: אסור לו להשתמש במידע שנמסר לו במהלך הגישור למטרה אחרת, ואסור לו לגלות אותו למי שאינו צד לגישור. אם צד מסר למגשר מידע בבקשה מפורשת לשמור עליו בסוד מהצד השני, המגשר נדרש לכבד זאת - אלא אם מי שמסר את המידע ויתר בעצמו על הסודיות.

13

מה שנאמר בגישור לא משמש כראיה בבית המשפט

יש כאן הגנה נוספת, מעבר לחובת הסודיות שחלה על המגשר עצמו: מה שעולה בגישור לא יכול לשמש כראיה בהליך אזרחי. ההגנה הזו לא תלויה במי שמעביר את המידע הלאה - היא חלה על התוכן עצמו, בכל מקרה. זו גם הסיבה שבית המשפט, בטרם מפנה את הצדדים לגישור, מציג להם את הכלל הזה מראש - כדי שיֵדעו על מה הם בעצם מסכימים.

14

התחייבות חוזית - לא להזמין את המגשר להעיד

בגישור שהתקיים בעקבות הפניה מבית משפט, יש נוהג מקובל: הצדדים מסכימים ביניהם מראש שהמגשר לא ייחשב מקור מידע להליך המשפטי עצמו - לא כעד שאפשר לזמן, ולא כמי שאפשר לדרוש ממנו את החומר שנוצר בתהליך. זו הסכמה שהצדדים נותנים ביניהם, ולכן היא גם ניתנת לשינוי: אם שניהם מסכימים אחרת, בכתב, אפשר לקבוע הסדר שונה.

15

"חיסיון" הוא מושג משפטי אחר - וגישור פרטי הוא סיפור אחר

המונח "חיסיון", במובנו המשפטי המדויק - כמו החיסיון שבין עורך דין ללקוח - הוא דבר שונה מהמבנה שתואר כאן, ואינו חל כאן באופן זהה. נקודה מעשית נוספת: ההגנות שתוארו למעלה מבוססות על המסגרת שנבדקה עבור גישור שהתקיים בעקבות הפניה מבית משפט. אין להניח באופן אוטומטי שהן חלות באותו האופן המדויק על כל גישור פרטי. בגישור פרטי, הסכם הגישור עצמו עשוי לכלול גם הוא הוראות בעניין סודיות ושימוש במידע. מי שנכנס לגישור פרטי כדאי שיבדוק מה ההסכם בפועל קובע.

05

מתי גישור יכול להתאים - ומתי צריך לעצור ולבדוק?

16

גישור לא מתאים לכל מחלוקת

לא כל מחלוקת מתאימה לגישור. זו אחת הסיבות שגם למגשר יש סמכות לעצור את התהליך - למשל כשהוא סבור שהמקרה הזה כבר לא מתאים להתקדם בגישור, או כשמסתמנת תוצאה שפשוט לא הוגנת כלפי מי מהצדדים, במידה שקשה להתעלם ממנה.

17

היכולת לנהל משא ומתן חופשי היא תנאי מרכזי

גישור מבוסס על כך ששני הצדדים יכולים לבטא את עמדתם ולנהל משא ומתן באופן חופשי יחסית. איומים, כפייה, אלימות או פער כוחות משמעותי בין הצדדים הם דברים שדורשים זהירות מיוחדת - במקרים כאלה שווה לעצור ולבדוק אם גישור הוא באמת המסגרת הנכונה, ולא להניח כמובן מאליו שהוא כן.

18

הליכי הגנה מפני אלימות והטרדה הולכים במסלול נפרד

הליכים לפי חוק מניעת אלימות במשפחה וחוק מניעת הטרדה מאיימת אינם עוברים דרך שלב המהו"ת, וגם לא "מוזרמים" דרך גישור - הם מוסדרים בנתיב משפטי נפרד משלהם. מי שזקוק להגנה כזו לא צריך "לעבור" קודם דרך תהליך יישוב סכסוך.

19

גם כשיש הסכמה - האישור בבית המשפט תלוי בסוג ההסכם

הגעה להסכמה בגישור לא עוקפת שום דרישת אישור שיפוטי שחלה על ההסכם הספציפי. תוכן הבדיקה של בית המשפט, והרף שהוא בוחן, תלויים בסוג ההסכם ובדין שחל עליו: הסכמי ממון ורכוש בין בני זוג, למשל, כפופים לדרישות האישור הקבועות בחוק יחסי ממון בין בני זוג; הסכמים הנוגעים לילדים קטינים עשויים להצריך בחינה שיפוטית שמתמקדת בטובתם. בכל מקרה - זו בדיקה נפרדת, לא תוצאה אוטומטית של עצם קיום הגישור.

06

הגענו להסכמות - מה הופך אותן להסכם מחייב?

20

מהבנות לכדי הסכם כתוב וחתום

כשהגישור מגיע להבנות בין הצדדים, המסגרת שמלווה את התהליך מכוונת לתרגום ההבנות למסמך כתוב, ולחתימה של הצדדים על ההסדר הכתוב.

21

המגשר לא "מאשר" את ההסכם

המגשר אינו צד להסכם שאליו מגיעים הצדדים, ואין לו סמכות "לאשר" אותו. תפקידו בשלב הזה מסתכם בסיוע לניסוח ובהעברת ההסכם לבית המשפט לצורך המשך הטיפול, אם וכאשר הצדדים מבקשים זאת.

22

תוקף חוזי מול תוקף של פסק דין

תוקף של פסק דין הוא שלב משפטי נפרד מעצם קיומו של ההסכם. למגשר עצמו, כפי שצוין, אין סמכות להעניק להסכם תוקף כזה. החתימה על הסכם בגישור אינה הופכת אותו, מעצם עובדה זו, לפסק דין. לפי המסגרת החוקית שנבדקה, הצדדים יכולים לבקש מבית המשפט להעניק להסכם שהושג בגישור תוקף של פסק דין - לרבות במקרים שבהם לא הייתה תלויה ועומדת תביעה קודמת באותו עניין. דרישות האישור הספציפיות שחלות על אותו הסכם, לפי סוג ההסכם והדין שחל עליו, ממשיכות לחול בנפרד וצריכות להתקיים.

23

הסכמים על רכוש, מזונות וזמני שהות ממשיכים להיבדק לפי הכללים שלהם

כאשר הסכם שהושג בגישור נוגע לחלוקת רכוש, למזונות ילדים, לזמני שהות או לעניינים הנוגעים לאפוטרופסות, הוא ממשיך להיבדק לפי הכללים שחלים על סוג ההסכם הזה בכל מקרה - גישור לא מחליף אותם ולא מקצר את הדרישות. הרחבה על הכללים האלה מופיעה במדריכים הייעודיים: הסכם ממון וחלוקת רכוש, מזונות ילדים, זמני שהות ואפוטרופסות.

07

ומה קורה אם הגישור לא מסתיים בהסכם?

24

אין חובה להגיע להסכמה

גישור הוא ניסיון להגיע להסכמה - לא התחייבות להגיע אליה. אם הצדדים לא מצליחים להסכים, זו תוצאה לגיטימית של התהליך, לא כשל שלו.

25

אפשר לעצור - וזו אפשרות לגיטימית, לא כישלון

כל צד רשאי להפסיק את הגישור בכל שלב. עצירת הגישור אינה אומרת שהצד חייב לקבל את ההצעות שעלו בו. מה שקורה בהמשך תלוי בכך אם כבר מתנהל הליך תלוי ועומד, או שיש לפנות למסלול נוהלי אחר.

26

אם הייתה תביעה תלויה ועומדת - היא ממשיכה, לא מתחילה מחדש

כאשר הגישור התקיים במסגרת תביעה שכבר הוגשה, עצירת הגישור אינה מחזירה את הצדדים לנקודת ההתחלה. הדיון בתביעה מתחדש, ומועד הדיון החדש נקבע תוך התחשבות במועד ההגשה המקורי - לא כאילו התביעה הוגשה מחדש.

27

מה שנאמר בגישור לא הופך את המגשר לגורם שמכריע בסכסוך אחר כך

גם לאחר שהגישור מסתיים, המגשר לא רוכש סמכות להכריע בסכסוך. אם הצדדים רוצים בכך, הם יכולים להסכים במפורש שהמגשר עצמו ישמש בורר או ייתן חוות דעת - אבל זו הסכמה נפרדת, לא המשך אוטומטי של תפקידו כמגשר.

גישור הוא תהליך שנועד לאפשר לצדדים לנסות להגיע יחד להחלטות, בעזרת מי שמסייע לנהל את השיחה בלי להכריע בה. הערך שלו לא נמדד בכך שהוא "מנצח" את בית המשפט או נמנע ממנו בכל מחיר, אלא בשאלה אם הצדדים יכולים לנהל בו משא ומתן חופשי ולהגיע להסכמות מדויקות שמתאימות באמת למצב שלהם.

מי ששוקל גישור, ורוצה להבין איך הוא מתיישב עם הנסיבות הספציפיות שלו - כולל שאלות של רכוש, מזונות, זמני שהות או תהליך הגירושין עצמו - מוזמן/ת לפנות לייעוץ משפטי פרטני.

יש לכם שאלות על המצב הספציפי שלכם?

לייעוץ ראשוני
מקורות עיקריים (5)
קרן רז, עורכת דיןעודכן לאחרונה: ספטמבר 2026

המידע במדריך הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי המתאים לנסיבות המקרה. הדין והנהלים עשויים להשתנות, ולכן לפני פעולה משפטית יש לבדוק את ההוראות העדכניות החלות באותו מועד.